כנס "שבילים" השני לזכרו של אורי דביר
מרץ03

כנס "שבילים" השני לזכרו של אורי דביר

סטודנטים יקרים, בין התאריכים 26-27.3.15, ו'-ז' בניסן, ימים חמישי ושישי, יתקיים כנס "שבילים" השני לזכרו של אורי דביר. נושא הכנס השנה יהיה מעיינות ונחלים בישראל ויעסוק בהיבטים נופיים, אקולוגים ותרבותיים. פירוט נוסף בתכנייה: 5437_13_hzmana erez israel shvilim נתראה...

Read More
ערב חלוצות
מרץ02

ערב חלוצות

סטודנטים יקרים, הנכם מוזמנים לכנס "חלוצות" שייערך בחצר כנרת. תודה לליאור יהב משנה ב' שהביא את הידיעה מזומנים לשתף ולהעביר לאנשים כנסים נוספים יתקבלו בברכה…...

Read More
מצגת עמק הירדן / יונתן זיגמנד – חלק 2: הירדן, הירמוך ונהריים
אפר17

מצגת עמק הירדן / יונתן זיגמנד – חלק 2: הירדן, הירמוך ונהריים

בתחילה – התמקדות בצד המערבי, בקרבת הירדן [חלק 1: עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר / יונתן זיגמנד] עד אמצע שנות ה- 30 התרכזו  הישובים היהודיים במערבו של עמק הירדן (דגניה ב' ב- 1920, בית זרע ב- 1927, אפיקים ב- 1932). רוב האדמות היו בידיהם של תושביה הערבים של צמח. החלקות היו קטנות ומפוצלות, והיה קושי למוסדות הציוניים לרכוש אדמות ולרכזן בגושים. רכישת הקרקעות וריכוזן בידיים יהודיות נמשכה שנים רבות, החל מ- 1925 ועד סוף שנות ה- 30. ראשון הישובים במזרחו של 'העמק' הוא קיבוץ אשדות יעקב  שעובר למיקומו הנוכחי (מאתר גשר) באדמות דלהמייה ב- 1935. בשנת 1937, במסגרת ישובי 'חומה ומגדל' מוקמים הקיבוצים מסדה ושער הגולן. לאורך שנת המנדט וכן לאחר הקמת המדינה התקיימו חילופי שטחים והקצאות קרקע בין הישובים השונים ולמען ישובים נוספים שנוסדו (ב- 1949 מוקמים מעגן, תל קציר והאון). 'אוסף התצלומים הלאומי (ערכים מומלצים לחיפוש: אשדות יעקב, נהריים, ירמוך, מסדה, שער הגולן) נהר הירמוך הירמוך אינו נזכר כלל במקרא. שמו מופיע לראשונה במקורות יהודיים במשנה, ובמקורות לטיניים אצל פליניוס, מהמאה הראשונה לסה"נ (נקרא הירומקס). הירמוך מתחתר בין הגולן לגלעד בקניון עמוק בינות למצוקי בזלת שחורים, גיר לבן וצמחייה ירוקה עשירה. עם 'יציאתו' אל עבר 'בקעת כנרות' מתפתל הנהר לאיטו כשמשני עבריו שטחי חקלאות פוריים. עד אמצע המאה ה- 20 היתה ספיקתו של הירמוך כ- 460 מלמ"ק, ובשנות ה- 90 הוערכה ספיקתו בכ- 360 מלמ"ק. ספיקת הנהר ירדה עקב הקמת סכרים ואגירת המים אצל הסורים וכן אצל הירדנים אשר מפנים את מי הירמוך דרך 'תעלת המלך עבדאללה' (הע'ור) לאורך כ- 110 ק"מ להשקיית אזור עמק הירדן אשר בשטחם. הירמוך משמש כקו גבול בין ארץ ישראל לעבר-הירדן כבר משנת 1922 (כקו הפרדה מנהלי- שני האזורים היו תחת שליטת בריטניה). נקבע שהגבול יעבור במרכז הנהר, דבר אשר גרם לבעיות ושאלות על מיקום הגבול עקב שטפונות וסחף אשר שינו את תוואי הירמוך.  בהסכם השלום בין ישראל לירדן  נקבע שקו הגבול יעקוב ויזוז עם כל שינוי (טבעי) בתוואי הנהרות (הירדן והירמוך). באזור נהריים הוסכם ש'האי' (אי השלום) יועבר לידי ריבונות ירדנית, אך תישמר גישה חופשית לחקלאים הישראלים לשם עיבוד השטח. שמורת הירמוך אתר נהריים תחנת הכוח בנהריים, פרי חזונו של פנחס רוטנברג, החלה להיבנות ב- 1927 ונחנכה רשמית ב- 1932. המפעל נתן לאזור דחיפה רצינית ביצירת מקומות עבודה חדשים, סלילה והרחבת כבישים, והחשוב מכל- אספקת כוח חשמל שאפשרה הקמת מכוני שאיבה חדשים בירדן ובירמוך ובכך תרמה להתחזקות ולהתבססות הישובים. רבים מאנשי האזור, ערבים ויהודים כאחד, הועסקו בשלב הקמת התחנה. העובדים הערבים באו רובם מהכפרים שבעבר-הירדן. העובדים היהודים הגיעו מכל האזור (ורבים נוספים מכל חלקי הארץ). מרבית העובדים מהאזור הגיעו משני משקים: מגשר (אשדות יעקב) ומקבוצת השומר הצעיר בכנרת (אפיקים). השימוש בחשמל אפשר התקנת מנועים חשמליים במכוני שאיבת המים בשני הנהרות וכן בכנרת. בעזרת המשאבות הועלו המים...

Read More

עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר / יונתן זיגמנד

אנו שמחים להביא בפניכם סדרת כתבות קצרות מלוות בתמונות בנושא "עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר". הכתבות הן פרי עבודתו של יונתן זיגמנד, בן קיבוץ מעין-צבי ובוגר המחלקה ללימודי א"י במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, שקיבץ את כל הנושאים למצגת מסודרת ומושקעת. תודה יונתן! (ראו קישור להורדה בהמשך) נושאי המצגת: מפת האזור עם נקודות ציון האתרים הנסקרים במצגת ההיסטוריה של האזור במאה העשרים בתחילה- התמקדות בצד המערבי, בקרבת הירדן נהר הירמוך אתר נהריים אשדות יעקב בין אשדות למסדה מסדה ושער הגולן מסדה ושער הגולן במלחמת העצמאות אנדרטת מג"ב ותל דבר הירמוך 'ההררי' מסילת הרכבת לאורך הירמוך תקריות אש בדרך לחמת גדר קרדיט תמונות (ללא הפנייה): גבי שכטר, שמעון זיגמנד, יונתן זיגמנד. בשקופיות האחרונות יש הפניות וביבליוגרפיה להרחבה. לפרטים נוספים ושאלות בנוגע למצגת, אתם מוזמנים לפנות אל יונתן בדוא"ל: yonavilnai@gmail.com ניתן להוריד את המצגת עם כל הנושאים, בפורמט PDF בקישור הבא:  עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר (901.0 KiB) מפת האזור עם נקודות ציון האתרים הנסקרים במצגת מפת האזור עם האתרים שבמצגת (מתוך אתר 'עמוד ענן'). שביל האופניים 'סובב כנרת' עובר באזור מאתר נהריים, אל מצפה אבנר, שני האקוודוקטים וממשיך ממערב ומצפון לשער הגולן ומסדה. השביל מסומן בציור של אופניים על הכנרת, על גבי אבנים לאורך המסלול.   נושא 1: ההיסטוריה של האזור במאה העשרים 'בקעת כנרות', או 'נגב כנרות' (המוזכר ביהושע י"א 2) ידועה כיום על שם המועצה בה היא שוכנת- 'עמק הירדן'. האזור כיום משובץ בשדות, מטעים, ברכות דגים וביישובים פורחים.  אתר המועצה מראה זה יכול להזכיר לנו את הנוף שראה לוט בהשקיפו על "ככר הירדן, כי כולה מושקה" (בראשית י"ג 10), אך נוף זה איננו טבעי והוא תולדה של ההתיישבות הציונית באזור שהחלה בראשית המאה שעברה. עם הקמת הישובים הוחל גם בעיבוד נרחב של הקרקע, בתחילה כשטחי בעל ובהמשך כשלחין. בראשית המאה ה- 20 מוקמת המושבה מלחמיה/ מנחמיה בדרומו של האזור ולקראת סוף העשור הראשון מוקמות חוות כנרת, כנרת המושבה ודגניה. ישובים ערביים בעמק היו העיירה סמח/צמח והכפרים עובדייה, דלהמייה וסמרה. המקום נחשב כאזור ספר לא מפותח, המבוסס על חקלאות בעל. סעיף של קו הרכבת החיג'אזית מחיפה לדמשק (1905) עבר במרכז העמק, אך עדיין לא תרם להתפתחות הישובית והכלכלית. הכביש הראשון שנסלל  באזור היה כביש טבריה-צמח (1920).    בתמונות: 1. בריכה בעמק הירדן כיום; 2. צילום אוויר גרמני מ...

Read More

סיור אל נחל תנינים וקיסריה הרומית-ביזנטית

סיור עם ד"ר יעקב (יקי) אשכנזי אל נחל תנינים וקיסריה בתקופה הרומית-ביזנטית. בנחל תנינים הדריך אותנו ישו (ישוע) דריי. סיכום הסיור לנחל-תנינים וקיסריה / כתבה: ליטל שטרן (קובץ Word 2007) תמונות מהסיור: סיור לקיסריה Caesarea 146 photos Slideshow מתחילים את הסיור של ד"ר יקי אשכנזי בבית חנניה אמת המים לקיסריה ישו (ישוע דריי) מקבל את פנינו בהדרכה מלאת אנרגיות שרידי צינור חרס צינורות החרס שהחליפו את התעלה נקודת השבירה של אמת המים לדרום-מערב הכל בגלל מסמר קטן הסבר של ישו על הסכר ב"ביצות כבארה" – הגן הלאומי נחל תנינים מפה המראה את איזור ההצפה של המים עפ"י סריקות גובה בלייזר מהאוויר מפת הנחלים הזורמים אל הכבארה ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 חומת הסכר ולצידה מנופי הסכר המשוחזרים על הסכר – מבט מזרחה על הסכר – מבט מערבה על הסכר – מבט מערבה על הסכר – מבט למטה, אל לוחות העץ והמנופים גלגלת מחצבת אבן מהתקופה הרומית תעלת הניקוז ממערב לסכר תחנות קמח לצד התעלה הסכר – מבט מזרחה טחנות קמח ביזאנטיות טחנת קמח ביזאנטית ישו מסביר על טחנות הקמח חזרה לסכר על הסכר – מבט לדרום על הסכר – מבט לדרום טחנת קמח מהתקופה העות'מאנית טחנת קמח מהתקופה העות'מאנית טחנת קמח מהתקופה העות'מאנית חזרה לקצה הדרומי של הסכר האמה הבלתי גמורה – אמת מים רחבה במיוחד ומקורה מחצבה רומית קיסריה – ארמון הורדוס מבט צפונה מה הן לובשות? דוגמא של פסיפס? מזכרת מפונטיוס פילטוס – הנציב שדן את ישו לצליבה ד"ר יעקב (יקי) אשכנזי ההיפוסטדיום של קיסריה   Page:   1 2...

Read More