מדריך למורה המתחיל – כיצד לעודד למידה?

החלטת להיות מורה, בוערת בך התשוקה לחולל שינוי בחייהם של ילדים, עכשיו רק צריך להבין איך בדיוק גורמים להם להניח בצד את הסמארטפונים ולהתרכז בשיעור. בידי המורה כלים רבים וחשובים המסייעים לו להוות דמות משמעותית בחיי תלמידיו. על מנת להבין איך מעודדים למידה איכותית ומשמעותית ישנם כמה דברים שצריך להבין, המדריך הקצר הבא יכול לעזור.  

בני אדם מבלים בממוצע בין 12- 20 שנה מחייהם בתוך מסגרות חינוכיות. מסגרות אלו נועדו להקנות לתלמידים ערכים וידע שיאפשרו להם להשתלב באופן מיטבי בחברה האנושית. האם עצרתם פעם לחשוב מה הוא בעצם חינוך? מהי למידה? האם אנו זקוקים לכל אותם התכנים הנלמדים בבתי הספר?

פסיכולוגים, פילוסופים, מדעני מוח ואנשי רוח משלל תחומים כתבו רבות אודות חינוך ולמידה. החינוך שלנו מושפע מהבית בו גדלנו, מהמקצוע של ההורים שלנו או מהיחס של האחים שלנו, מהשכונה בה שיחקנו, מהספרים אותם קראנו ועוד ועוד. למידה מתרחשת בכל מקום ובכל זמן ועל מנת להיות מורים טובים חייבים לקחת זאת בחשבון. מה גורם לנו ללמוד ואיך אנחנו לומדים הכי טוב? כל זאת ועוד בהמשך.

מה קורה אצלי במוח?

תהליך הלמידה המוחי הוא תהליך פשוט למדי. אנחנו נחשפים למידע אינסופי הנקלט דרך חמשת חושינו, אותו מידע מגיע למוח ושם עובר סינון שקובע מה ייקלט וייחקק בזיכרון ומה יושלך הצידה. על מנת לייצר למידה יעילה המוח חייב לאפשר למידע להיכנס ולאחסן אותו בזיכרון, מידע שקודד בזיכרון הטווח הארוך יהיה זמין מאוחר יותר לשליפה מהירה.

איך המוח מחליט איזה מידע יעבור את הסלקציה?

המוח שלנו לא פראייר, הוא אוהב דברים חדשים! מידע חדש ומרגש או אפילו מידע ישן אשר מוצג לנו בדרך חדשה ייתפס כיותר מעניין ויעורר סקרנות מוחית, המוח שלנו יתעסק במידע הזה עד שהוא יצליח להבין אותו טוב יותר.

במהלך החשיפה למידע חדש המוח משחרר את הורמון הדופמין המשרה תחושת הנאה ומאפשר קידוד טוב יותר של המידע, ככל שאותו מידע יתקבל דרך יותר ערוצים ויוביל לתחושת הנאה במהלך הלמידה, המידע יישמר יותר טוב.

כיף היא לא מילה גסה

כולנו זוכרים את ימי בית הספר, כשהיינו חוזרים הביתה בצהריים ואמא הייתה שואלת איך היה, היו רק שתי תשובות אפשריות –  "משעמם" או "כיף". כשענינו "משעמם" כנראה התכוונו לשיעור מתמטיקה או תנ"ך וכשענינו "כיף" כנראה דיברנו על ההפסקה או על חגיגת יום הולדת. המודל הבית ספרי הקלאסי נשען על טכניקות למידה מיושנות וחסרות מעוף, לרוב שיעורים מתמקדים בשינון ובחזרתיות בניגוד לגילוי, חיפוש וחשיבה מקורית.

לא פלא שילדים משתעממים בשיעור. כפי שכבר הבנו, מבחינת המוח חוויית ה"כיף" היא חשובה הרבה יותר משחשבנו. כאשר תלמידים נהנים במהלך למידת מקצוע כלשהוא, הסיכוי שהם יבינו את החומר ויזכרו אותו לטווח הארוך גבוה הרבה יותר. אז אל תפחדו לשחק, להתחפש, לשיר, לרקוד, לצייר ולאלתר-התלמידים יודו לכם, ההורים יודו לכם והמוח שלכם יודה לכם.

"החינוך היעיל ביותר הוא לתת לילד לשחק בדברים נפלאים" –  אפלטון.

פעמים רבות משחקים משויכים לחוויית פנאי או בילוי ונתפשים כילדותיים ושטחיים. בפועל משחק מאפשר חוויית למידה יוצאת דופן אשר מערבת שלל תהליכים מוחיים חשובים מאוד. למידה באמצעות משחק יכולה להגביר את יכולות התקשורת הבין אישית ואת כישורי השפה  של התלמידים, לעורר תחושת תחרותיות בריאה, לעודד פתרון בעיות יצירתי ולאפשר לתלמידים להביע את עצמם בדרכים חדשות.

שילוב משחקים בשיעורים יכול לחולל פלאים- תחרות ריקוד, הצגה של בית משפט, משחק הזיכרון, "המלך אמר" או אפילו "טלפון שבור". כל אלו משחקים שניתן להכניס לכיתה בכל שיעור ועדיין להיצמד לחומר הלימוד. ילדים מגיבים למשחק בחיוב באופן אוטומטי מאחר ומינקות משחקים משויכים לחוויה חיובית, על ידי שילוב המשחק נוכל להניע גם את התלמידים הסרבניים ביותר ולאפשר להם להשתתף בשיעור מבלי שישימו לב שהם בעצם לומדים.

כל אחד טוב במשה

פעמים רבות הסיבה שתלמידים ותלמידות מפתחים אנטגוניזם ללמידה היא הפחד מכישלון. כאשר ילד/ה חווה חוויה של אי – הצלחה ישנה פגיעה ישירה בביטחון העצמי הפגיע ממילא של ילדים ובני – נוער ומיד נוצרת רתיעה. הדרך הטובה ביותר לעודד תלמידים ללמידה היא למצוא יחד איתם את התחומים בהם יחוו הצלחה. תלמיד שמתקשה במתמטיקה יכול להיות אלוף בשיעורי אומנות ותלמידה שמתקשה בקריאה יכולה לגלות כישורים יוצאי דופן בגאוגרפיה.

חוקר בשם הווארד גרדנר פיתח תאוריה שלמה לפיה אינטליגנציה אינה ניתנת למדידה כמקשה אחת וסבר כי ישנן אינטליגנציות מרובות, שונות וייחודיות וכי כל אדם יכול להיות אינטליגנטי בתחום שונה. התאוריה הזאת רלוונטית מאוד לתחומי החינוך וניתן ליישם אותה באופן ישיר בכיתה. ככל שמורים ישימו לב לכישוריהם הספציפיים של תלמידיהם ויעזרו להם לפתח אותם כך התלמידים יגלו עניין בלמידה, ביטחונם העצמי יגדל ובהמשך יוכלו להשתפר גם בתחומים בהם חוו קושי. מבחן האינטליגנציות של גרדנר זמין לשימוש ויכול להוות שיעור בפני עצמו.

מורה – הרבה יותר מרק מורה

אחד הדברים החשובים ביותר על מנת לאפשר לתלמידים להרגיש טוב באווירה הבית ספרית היא לזכור שאנחנו לא רק מורים. התלמידים מבלים חלק ניכר מיומם עמנו ועלינו לתת להם גם מענה רגשי. ככל שהתלמידים ירגישו שאנו המורים "בצד שלהם", מבינים לליבם ורואים אותם מעבר לחומר הלימוד, כך חווית הלמידה כולה תהפוך לחיובית ומועילה יותר. קשר אישי בין מורה לתלמיד הוא חשוב לא פחות מהיכולות הפדגוגיות של המורה. לכן חשוב להיות קשובים גם לעולמם הפנימי של התלמידים – שוחחו איתם ביוזמתכם בהפסקה ובמסדרון, הביעו בהם עניין אמיתי מעבר למסגרת השיעור. זה בפירוש יעורר בהם מוטיבציה ללמידה איכותית בכיתה מאוחר יותר.

קדימה, לחולל שינוי!

לסיכום, הוראה הנה מקצוע מורכב וחשוב, לעיתים קרובות מורים נתקלים בקושי לעורר עניין ולהניע תלמידים ללמידה. שימוש בכלים משחקיים, נסיונות להגביר הנאה, אבחון נכון של כשרונות התלמידים ויצירת קשרים אישיים משמעותיים יכולים להגביר ולעודד את הרצון ללמידה ולייצר חווית למידה משמעותית הן למורה והן לתלמידיו.